רכבי שטח לפירוק – סוף הדרך!

כלי רכב קיימים בעולם כבר יותר ממאה שנים. בגלל הייצור ההמוני של מכוניות צצים היום ברחבי העולם מדי שנה מיליוני כלי רכב שהגיעו לסוף דרכם. 

במצב שכזה, לא פלא שממשלות החלו לתת את דעתן על הצורך במדיניות ברורה לגבי הטיפול ברכבים סופיים, כולל רכבי שטח לפירוק. 

באיחוד האירופי, החלו לטפל בנושא באמצעות קביעת נהלים ברורים כבר בתחילת המילניום, כאשר יחידת ה-EC (Electronic Control) באיחוד האירופי, דנה בנושא וקבעה תקנות ELV (End-of-Life vehicles) מפורטות, הנוגעות לדרכי הטיפול בכלי הרכב הסופיים.

מטרות תקנות ה-EC: 

  • להפחית את כמות הפסולת המופקת מכלי הרכב לפירוק או לגריטה.
  • להגביל את השימוש בחומרים מסוכנים ולהגדיל את כמות החומרים הממוחזרים שיכולים לשמש לייצור כלי רכב חדשים.
  • לעודד את היצרנים לעצב את כלי הרכב באופן שיקל על המחזור שלהם.
  • להבטיח שהיצרנים ישלמו את כל העלויות, או חלק ניכר מהן, הכרוכות בהחזרה חינמית למתקני הטיפול של כלי רכב חסרי ערך (מאז 2007).
  • להגדיר ליצרני הרכב תאריך (ה-1 בינואר 2015) להשגת יעדי שחזור (Recovery) ומיחזור (Recycling), תוך תכנון יעדים משופרים לאחר מועד זה.

הוראת ה-EC

ההוראה של ה-EC באשר לטיפול בכלי הרכב הסופיים, כולל רכבי שטח קבעה: 

  • תקנים המחייבים את האתרים המאחסנים ומטפלים במכוניות לפירוק ולגריטה. תקנים אלה כוללים דרישות תשתית מינימליות למניעה ולמזעור זיהום באתר המאחסן ומטפל ברכבים לפירוק. 
  • תהליך נדרש לפירוק ולניקוי זיהומים של רכבים סופיים, כדי לקדם שיחזור ומיחזור.

תקנות ליישום הוראת ה-EC

3 תקנות שונות מיישמות את הוראת ה-EC (המבוססת על הוראת 200/53/EC בבריטניה):

  • תקנות ELV (אחריות יצרן) משנת 2005
  • תקנות כלי רכב סופיים משנת 2010
  • תקנות לקבלת אישור סביבתי משנת 2010

האחריות לתקנות הללו חלה על שתי מחלקות: 

  • המחלקה לחדשנות ולמיומנויות עסקיות׳, ה-BIS (Business Innovation and Skills) – זו המחלקה המובילה את היישום של רוב הוראת ה-ELV. 
  • ׳המחלקה לאיכות הסביבה, המזון והכפר׳, ה-DEFRA (Department for the Environment, Food and Rural Affairs) – זו המחלקה המובילה את היישום הקשור למתן אישורים למתקני הטיפול.

מהו רכב סופי לפי ה-EC?

רכבים סופיים, כולל רכבי שטח, הם רכבים המסווגים כפסולת. הרכיבים והחומרים של רכבים אלה מסווגים גם הם כפסולת. פסולת היא כל דבר שאנחנו משליכים, מתכוונים להשליך או נדרשים להשליך, כולל חומרים שנשלחו למיחזור או לשימוש חוזר.

לפי הסוכנות לאיכות הסביבה (Environment Agency), יש שני סוגים מרכזיים של רכבים סופיים:

  1. מכוניות סופיות בטרם עת, כלומר מכוניות חדשות למדי שנפגעו בתאונה.
  2. מכוניות סופיות באופן טבעי, כלומר הגיעו לסוף חייהן מבחינה טכנית או כספית (לא שווה לתקן אותן).

הוראות החקיקה לגבי רכבים סופיים חלות על כל המכוניות, למעט רכבי אספנים עתיקים שלא נכנסו לתחום החקיקה. כלי רכב אלה נשמרים בצורה נאותה התומכת בסביבה, כשהם ניתנים לשימוש או מפורקים לחלקים.

מאמר זה נכתב בשיתוף אתר >> https://www.moshenona.co.il/